"אז… אין פגישות בכלל???"

אמממ… בערך…
אבל רגע, בואו נחזור רגע להתחלה.
תהליך הנחיית ההורים שאני מעבירה מועבר ברובו און ליין. לא סתם און ליין – בהתכתבות בדיווחים יומיים. אני יודעת, זה נשמע מוזר. התרגלנו לחשוב בצורה מסויימת. התרגלנו להאמין שהדבר הכי נכון זה להפגש לשיחה "רצינית" ולדבר על כל מה שהיה. זה מרגיש לנו נכון, השיחה הזו. אבל בואו רגע נחשוב ביחד מה קורה בעצם בפגישה הזו, בשיחה הרצינית הזו.
האם באמת תוכלו לספר את כל מה שהיה לכם בשבוע בשעת יעוץ אחת?
אתם מגיעים לקליניקה של אותה המנחה, מתיישבים מולה, ומתחילים בשיחה. בהתחלה זה סתם מה נשמע, ואז יש לכם שעה אחת. בשעה הזו אתם צריכים להספיק לספר לה את כל מה שעבר עליכם כל השבוע. כל האתגרים שהיו לכם באותו השבוע וכל ההצלחות. בשעה. בשעה הזו, היא גם צריכה להספיק להבין אתכם, לנתח את המצב ולתת לכם את הפתרונות ודרכי ההתמודדות בדרך שגם תצליחו באמת להבין ולהפנים. וכל זה, כמו שכבר הזכרתיבשעה.
האם אתם באמת מסוגלים לספר כל מה שהיה לכם בשבוע בשעה? האם אתם זוכרים באמת מה קרה לכם כל השבוע? האם משעומד מולכם יצליח באמת להבין ולנתח מה קרה לכם כל השבוע? האם תספיקו גם בשעה הזו לקבל פידבקים מלאים באופן שיעזור לכם לצלוח את השעה הבאה? האם הפידבקים האלה יתנו לכם מענה כולל או נקודתי?
כנראה שמה שיקרה בפועל זה שתשבו מול המנחה ותספרו לה את הדבר הכי משמעותי שקרה לכם במהלך השבוע הזה, ויותר סביר (אם הימים שלכם רוויים אתגרים) – מה שקרה לכם ביום או ביומיים האחרונים. יכול להיות שאפילו תזכרו את זה לפרטים. המנחה תשב מולכם ותתן לכם פתרון. הוא יהיה נפלא וטוב ואולי אפילו תבינו אותו עד הסוף. העניין הוא שסיטואציות דומות יכולות לקרות תחת נסיבות שונות, והנסיבות מאוד משפיעות על הפתרון.
למשל, אם הילד שלכם בכה וצרח כשביקשתם שיכנס להתקלח – פעם אחת זה יכול להיות בגלל שהוא בדיוק היה באמצע משחק ולא רצה להפסיק כדיי להתקלח, ובפעם אחרת יכול להיות שזה קרה בדיוק אחרי שלא הסכמתם לתת לו חטיף והוא כבר היה עצבני נורא ועכשיו הוא לא רוצה לשתף אתכם פעולה בשום דבר אחר. הסיטואציות דומות, אולי אפילו זהות, אבל הרקע הוא שונה בתכלית ולכן ההתמודדות עם כל סיטואציה תהיה שונה. במקרה בו הוא לא רצה בגלל שהיה באמצע משחק הייתי מציעה להורים לומר לילד שיסיים את המשחק הזה ואז נכנסים להתקלח (למשל: "תבנה עוד מגדל אחד אחרון ואז נכנסים להתקלח"), בעוד שבמקרה השני הייתי מציעה להורים לנחם קודם את הילד, לומר לו שאנחנו מבינים שהוא נורא כועס/עייף, לתת לו רגע חיבוק ואז ברוגע לקחת אותו להתקלח ואחרי המקלחת נוכל ללכת לישון כי אנחנו רואים שהוא נורא נורא עייף.
בתהליך סטדנרטי אצלי אני נפגשת עם המשפחה רק פעם אחת. שאר התהליך מתקיים במיילים. אבל הוא מתקיים במיילים כל יום. בכל יום אחד ההורים שולח לי מייל מפורט עם כל מה שקרה במהלך היום, ובכל יום אני עונה להורים מענה מפורט על כל אחד מאירועי היום שעליהם הוא מספר. האפקט של הקשר היום-יומי, ומעבר לכך, האפקט של הכתיבה – הוא עצום !!
הכתיבה היא משמעותית מאוד ויש לה אפקט גדול על התהליך
מה שקורה בתהליך באופן הזה הוא קודם כל שאני מכירה את המשפחה לעומק. אני לומדת להכיר את ההורים, אני רואה אותם לא רק ברגעי השפל אלא גם ברגעים הטובים וגם בשיגרה (שזה אולי נשמע "משעמם", אבל זה מאוד חשוב !). ההיכרות הזו עוזרת לי מאוד להתאים להם פתרון שתפור עליהם ועל הילדים שלהם. אנחנו לא לומדים להכיר באמת אנשים שאנחנו רואים רק שעה בשבוע, אלה השעות הארוכות, אלה הדברים הקטנים שעוזרים לנו להכיר מישהו באמת.
הדבר השני שקורה זה שאני רואה את הסיבתיות. אני מבינה מה הוביל לסיטואציה, ואת המידע הזה – אני ממש לא שומרת לעצמי. כשאני עונה על מייל אני מסבירה להורים מה קרה, מלמדת אותם להתבונן בעיניים אחרות על הסיטואציה, להבין מה קרה ומתוך כך לפעול ולא מתוך איזשהו ספר הוראות. ברגע שההורים לומדים את השיטה הזו, פתאום קל יותר גם להם להתאים את הכלים שהם מקבלים ממני כבר בפגישה ההיא שמתקיימת ממש בהתחילת התהליך לסיטואציות השונות.
הדבר האחרון שקורה שבדרך כלל גם מפתיע מאוד את המשפחות שנכנסות לתהליך עם אותו סימן השאלה של "איך זה יכול להיות שהכל במיילים?" או "האם זה יספיק?" זה שהתהליך הזה שבו הם כותבים לי על מה שקרה להם במהלך היום גורם להם פתאום לנתח את היום שהיה להם. משהו בתהליך הזה של הכתיבה עוזר להם לעבד את המידע יותר טוב. הרבה פעמים כבר שבוע לתוך התהליך אני מקבלת מיילים ממשפחות שבו הם כותבים לי "ועכשיו כשאני כותבת את זה, אני מבינה שהייתי צריכה לעשות…" כי פתאום הכל פרוס לפניהם. פתאום הם רואים מה הוביל לסיטואציה הנוראית ההיא שקרתה להם שבה הם היו אבודים מול הילדים. וכשהם רואים את הסיבה, כבר הרבה יותר קל למצוא פתרון.
יתרון "בונוס" שיש לשיטה היא התיעוד. כשאתם מסיימים תהליך איתי – הוא לא הולך לאיבוד. הכל נמצא לכם במיילים. אתם תמיד יכולים לחזור אל המיילים, לקרוא אותם וללמוד מהם.
אז כן, כמעט אין פגישות אצלי (חוץ מהפגישה הראשונה) – אבל זה לא הופך את התהליך אצלי לפחות מוצלח או נכון. להיפך. הוא הופך את התהליך למדוייק יותר, מותאם יותר אליכם, יסודי יותר ומעמיק יותר. התהליך במיילים הוא יום-יומי, הוא אינטנסיבי אבל הוא נותן לכם מענה כולל. הוא לא רק נותן לכם כלים, הוא גם מלמד אתכם איך להתאים את הכלי לסיטואציה – במילים אחרות התהליך איתי מלמד אתכם גם איך ליישם את הכלים ולא פחות חשוב – מתי ליישם את הכלים האלה.
רוצים לקבל כלים פשוטים ליישום מול הילדים שלכם וגם ללמוד איך ומתי ליישם אותם?

התגובות סגורות.

WordPress.com. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: