על קיצורי דרך בהורות ומשמעותיהם


“לפעמים כשקונים בזול משלמים ביוקר.”

מכירים את האימרה הזו?

אני מאוד מאמינה בה. אני מאמינה בה כדרך חיים. אני מאמינה שכשעושים דיאטת כסאח אולי בהתחלה יורדים המון במשקל אבל עולים מהר מאוד את הכל בחזרה (בריבית). אני מאמינה בזה גם מקצועית – שכדי להגיע לשיא המקצועי צריך לעבור את הדרך הארוכה ולצבור ידע וניסיון כדיי לא רק להגיע לשיא – אלא גם להישאר בו.

הסיבה שאני מאמינה בזה היא לא בגלל שאני מחפשת בכוח לעבוד קשה. אלא כי יש משהו נכון בדרך הזו. כי כשאנחנו עושים דרך, אנחנו לא רק משיגים תוצאה אלא גם מקנים לעצמינו הרגלים נכונים, מבינים יותר טוב ולמעשה הדרך הזו יוצרת לנו יסודות טובים ובריאים שבזכותם אנחנו יכולים לשמר את התוצאה הטובה. העיקרון הזה נכון מאוד גם בהורות שלנו.

כולם יודעים מה קורה לילדים שלנו כשהם מגיעים לגיל שנתיים. זה לא סוד וכתבתי על זה בעבר, דיברתי על זה בהרצאה הגבולות שלי ואני כנראה עוד אדבר ואכתוב על זה רבות בעתיד. אבל מה קורה להורות שלנו כשהילדים מגיעים לגיל הזה?

כשהילדים שלנו מגיעים פעם ראשונה לשלב הזה שבו הם מנסים אותנו ומסרבים ולא משתפים פעולה ובוכים וצורחים – אנחנו צריכים בפעם הראשונה להתמודד עם זה. אנחנו צריכים למעשה ללמוד להגיד לילדים הקטנים והאהובים שלנו את המילה “לא”. והאמת, שלא תמיד זה פשוט.

בשנה הראשונה אנחנו מתרגלים שהבכי של התינוק מעיד על צורך שאנחנו מוכרחים לספק

לאורך השנה הראשונה של חייהם אנחנו לומדים שהם בוכים כי משהו מציק להם, שאנחנו צריכים להיענות לצורך הזה שלהם ולספק אותו. זו הדרך שלנו כהורים לשמור על חיי הילדים שלנו. זה ממש בבסיס שלנו. ואז הם גדלים, והבכי כבר לא תמיד מגיע מצורך שצריך לספק, אלא מרצון שלפעמים אנחנו צריכים לסרב לו כדיי לשמור על בטיחותם או כי הם עושים משהו שמנוגד לעקרונות לפיהם אנו מחנכים אותם. מעבר לזה, לא פעם, כשגיל ההתבגרות הראשון הזה מתחיל אצל הילדים שלנו, הם עדיין מרגישים לנו מאוד קטנים, כמעט תינוקות.

הסיבות האלה בעצם גורמות לנו להתחיל למצוא פתרונות יצירתיים כדיי לא לסרב לילדים שלנו ועדיין לשמור על הגבולות שלנו. חלק מההורים יעשו דברים בכוח, חלק אחר ישתמש בהטעיות והסחות דעת וכנראה שיש עוד שיטה אחת או שתיים שהורים מוצאים כדרכים חלופיות. וזה עובד. הילד מרוצה, הגבול נשמר וכולם מנצחים. בינתיים.

ברגע שהפתרונות האלה הופכים לשיטה שאנחנו תמיד נוקטים בה כחלופה להענקת גבול נכון, אנחנו מפספסים את אחת המטרות החשובות של הענקת הגבול – ביסוס סמכות הורית. אתם מבינים? הפתרונות היצירתיים האלה הם למעשה קיצור הדרך או המוצר הזול, אם להתחבר לתחילת המאמר הזה. זה בעצם עוזר לנו להשיג את המטרה אבל אנחנו מפספסים את כל הדרך באמצע – שזה לא מעט.

הפספוס הזה של הסמכות ההורית בסופו של דבר יחזור אלינו כשהילדים יגדלו. כשהם גדלים הם נעשים חכמים יותר, חזקים יותר וכמובן שגם כושר הריכוז שלהם משתפר. כשזה קורה, כל קיצורי הדרך והעיקופים שמצאנו מפסיקים לעבוד, ובדיוק במקום הזה אנחנו זקוקים לסמכות ההורית שלנו. הסמכות ההורית שלנו עוזרת לנו להשיג שיתוף פעולה מהילדים. כשאנחנו דמות סמכותית בעיני הילדים שלנו – הם מכבדים אותנו וסומכים עלינו.

כן, סמכות הורית זה לא רק כבוד להורים. סמכות הורית היא גם אמון של הילדים בנו. זה אומר שהילדים שלנו מבינים שאנחנו עומדים במילה שלנו בין אם אנחנו מסרבים לתת להם משהו ובאמת לא מוותרים ובין אם אנחנו מבטיחים שמשהו יקרה והוא באמת קורה. השילוב הזה בעצם מאפשר לילדים שלנו להבין שכשאנחנו אומרים משהו אנחנו מתכוונים אליו, מה שגורם להם להלחם בנו פחות ולשתף איתנו פעולה.

סמכות הורית היא לא רק כבוד להורים אלא קודם כל אמון של הילדים בנו

כשאנחנו נוקטים בשיטה עוקפת ונמנעים מלהעניק גבולות לילדים בצורה הנכונה, אנחנו למעשה לא מלמדים את הילדים לסמוך עלינו. יותר מזה, בחלק מהשיטות האלה אנחנו קצת “מרמים” את הילדים שלנו ובכך נכנסים למסלול מקביל בו הילדים לא סומכים עלינו – וזה מקום שעדיף שלא נגיע אליו.

כשאנחנו מגיעים למקום הזה שבו הילדים לא סומכים עלינו, בכל פעם שנבקש מהם לעשות משהו או שנסרב להם התגובה שלהם תהיה קיצונית. ממש כמו שהיה סביב גיל שנתיים, כשהם רק התחילו את “גיל ההתבגרות” הזה. רק שעכשיו השיטות שלנו כבר לא עובדות והתגובות שלהם קיצוניות יותר, ואנחנו – חסרי אונים.

אני רק רוצה לחדד – לפעמים כולנו חוטאים בקיצורי הדרך האלה. אי אפשר להיות הורים לפי הספר כל הזמן. הבעיה מתחילה כשקיצורי הדרך הופכים להיות הדרך. כדאי לסלול את הדרך ההורית שלנו ולהתחיל להעניק גבולות נכון כבר ברגע הראשון שמתגלה הצורך הזה אצל הילדים שלנו כדיי שלא נגיע למקום שבו הילדים שלנו לא סומכים עלינו

ואם בכל זאת הגענו לשם?

אני מאמינה שתמיד יש מה לעשות. אם אתם נוקטים בשיטה אחרת כבר הרבה זמן ומבינים שהגיע הזמן לעשות שינוי, כנראה שהשינוי ייקח לכם קצת יותר זמן. אתם תצטרכו בעצם לחזור להתחלה ולשקם את האמון עם הילדים שלכם כדיי לאזן את הכוחות בבית ובעצם להרוויח את הסמכות ההורית שלכם. התהליך הזה, הוא לא תמיד פשוט – אך עדיף לעשות אותו מאוחר מאשר לחיות במציאות בה אנחנו חיים במלחמה עם הילדים או שפשוט הילדים לא סומכים עלינו ולא מכבדים אותנו.

זקוקים להכוונה במציאת הסמכות ההורית שלכם?

צרו איתי קשר ולאחר שיחת התאמה חינמית נוכל להתחיל בתהליך משותף בליווי אישי וצמוד.

אנא הזינו כתובת אמיתית על מנת שאוכל להשיב לכם

ניתן גם ליצור קשר טלפוני בשעות הפעילות או לשלוח הודעת וואטסאפ בכל עת ואענה לכם בהקדם. מס’ טלפון: 052-3651027

Facebook Comments